החוויה האולימפית היא אחד המקומות הטובים (והפטריוטים) שאתם לא מכירים, וכמו באולימפיאדה, לא חסכו שם על שום שבב טכנולוגיה או עיצוב
בארץ? כן, יש דבר כזה ואתם לא ממש מכירים אותו וחבל שכך. דווקא בתקופה
כזו, כשרוצים לחבק סמלים לאומיים, מקבלים כאן מנה גדושה מהטוב הזה.
מבחוץ המבנה של "החוויה
האולימפית" מזמין, עם חנייה חופשית וגדולה, והוא אפילו מעורר קנאה, כי הרבה
ספורטאים מבוגרים וצעירים נכנסים ויוצאים ממנו בחליפות ותלבושות ספורט ועם אביזרים
ספורטיביים מיוחדים. בכניסה אליו עוברים דרך בית הקפה המקומי ואז עולים לקומה
השנייה כשריחות ספא ואווירת ספורט כללית מלווים אותנו.
זהו גם ביתו של הוועד האולימפי, על משרדיו ונותני שירותיו, שהחליט
לפרגן לעם היושב בציון חוויה אינטראקטיבית לחלוטין, בהשקעה כספית לא מבוטלת, והכול
כדי לספוג ניחוח אולימפיאדה וניצחונות ועל הדרך לסמן וי גם על גאווה לאומית,
פטריוטיות ודמעות התרגשות פה ושם.
חמש טבעות, כחמש הטבעות המסמלות את חמש היבשות המשתתפות במשחקים
האולימפיים מדי ארבע שנים, יוצרות את המתחם החווייתי: טבעת התהילה, בה
התיישבנו על הרצפה, מוקפים במסך של 360 מעלות, כשראשינו מסתובבים ועינינו מרצדות
סביב רגעי השיא הגדולים בתולדות המשחקים (שלא לומר האנושות). הכול חשוך, ותאורת לד
צבעונית מובילה אותנו לטבעת הבאה, ההיסטורית, שבה "נוסעים" אחורה
בזמן אל המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה. פסל אבן עם כסות מינימלית מתעורר לחיים
ומסביר לנו על חוקים של פעם, על הדרת נשים ואפילו על עונשים בגרסת העבר – והכול על
מסכי ענק. קפיצה לטבעת הבאה ואנחנו במתחם הישראלי, שם נפגשים על המסך, ועם
במה מסתובבת, עם המדליסטים האולימפיים תוצרת הארץ – אריק זאבי, יעל ארד, גל פרידמן
וחבריהם – ושומעים מהם איך התחילו כמו כל ילד מחוג אחד וחתרו בהתמדה עד הלום. כי
כל אחד יכול, הרי.
עוד טבעת נותנת לנו קפיצה לעתיד עם מבט לאולימפיאדה בברזיל,
ולבסוף, לקראת סיום, אחרי שצפינו ומחינו דמעה או שתיים (או זרם. חבל שלא היה טישו
ליד), הגענו לטבעת ההתנסות. כאן נכנסות לפעולה נעלי הספורט שהבאנו מהבית
וכל האנרגיות הנלוות. עמדת זינוק לריצה, בחינה של כוח מתפרץ (זה המקום לבדוק כמה
אתם חלשים לעומת אריק זאבי, תכל'ס), אלקטרודות בעמדת ביו-פידבק וכמה לפידים
מקוריים שתרם אלכס גלעדי – וקניתם את הילדים שלכם לגמרי.
על העיצוב והאדריכלות הופקדה ענת הרמן, שהפכה קומת משרדים טיפוסית
ונמוכת תקרה למוזיאון בשטח של כ-1,000 מ"ר. הרמן חילקה את החלל לאזורים לא
קונבנציונליים כדי ליצור תחושת מרחב אינסופי ודינמי. היא השתמשה באמצעים
טכנולוגיים מתקדמים כמו מסלול תאורת לדים שקוע ברצפה שמקשר בין הטבעות, הקרנת רגעי
שיא על תקרת בריסול כדי לייצר תחושת גובה, קיר נע על ציר ועליו הקרנה עם אפקטים של
סאונד, מולטימדיה ותאורה בתנועה, טכנולוגיית הולוגרמה לשיאנים הישראליים, כדי
שנרגיש אותם קרוב קרוב, כדור גלובוס מואר בקוטר 3 מ' ועמדות אינטרנט עם משחקי
טריוויה.
עמדת הביו-פידבק, תצוגת הלפידים העולמיים וכמה ילדים
אישיים
צילום: לימור קלר
צילום: לימור קלר
עמדות הטריוויה בכניסה
וכמו בכל מקום, יש לשלוף מזומנים כדי להיכנס לחוויה. 49 שקל לכרטיס
יזכו אתכם בביקור בן שעה עם מדריך, אבל רק אם אתם מעל גיל שש. לא זול למשפחה שלמה,
אבל הורה ושני ילדים, נגיד, יכולים לסכם את החוויה בכ-150 שקל בלי להרגיש שעבדו
עליהם.
לימור קלר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה