חול המועד בטעם עיצוב

מהצפון ועד הדרום יש מה לעשות בחול המועד פסח: טעימה משבוע העיצוב, הצצה לכפר דרוזי והפרחת השממה בדרום הן הבחירות שלי

חול המועד מוצף בפעילויות לכל המשפחה. לא בטוח שכולם יכולים ליהנות לגמרי מהחופשה, במיוחד אם גם עבודה מציפה אותם, אבל אם בכל זאת יש כוונה להצפין, להדרים או להישאר במרכז, יש כמה מקומות המשלבים עיצוב, כל אחד בדרכו המיוחדת.

בצפון: פסטיבל טעמים

נסרין נבואני, צעירה מהכפר הדרוזי ג'וליס החליטה יחד עם בעלה, כי לעת פרישת הבעל מצה"ל הגיע הזמן ליזום למען פרנסת המשפחה, ועדיף שתהיה זו היא היוזמת, עם תמיכת בעלה. השניים שיפצו את כל חלל המגורים התחתון של ביתם והפכו אותו לארבעה חדרי אירוח. בזאת הוקם הצימר הראשון בכפר ג'וליס, שגם מנוהל על ידי אישה. ואצל הדרוזים זה לא עניין של מה בכך, שכן הקונפליקטים בין הקדמה והמסורת חוצים את כל העדה, בין אם אתה דתי או חילוני ובין אם אתה גבר או את אישה.

במו ידיהם עיצבו גם את החדרים, סוויטות אירוח משפחתיות שמספקות פשטות עדינה לצד אלמנטים עכשוויים כמו אמבטיה פתוחה לחדר השינה:

צילומים: יח"צ

בדבר אחד אי אפשר להוציא את המסורת מהדרוזים, וגם לא כדאי, ארוחת הבוקר והטעמים בכלל. אחת הסדנאות הייחודיות שאפשר להציץ אליהן היא סדנה בה תיירות מגרמניה מגיעות ללמוד את רזי המטבח הדרוזי. לראות את התיירות האלה לצד הנשים הדרוזיות זו חוויה בפני עצמה:

 

ב-26.4 מקיימים בכפר את פסטיבל "טעם הכפר", כך שאפשר לשלב לינה אצל נסרין וקפיצה לסיורי תרבות. במהלך הפסטיבל נכנסים לטעימות בבתים עתיקים או משתתפים בסדנאות אוכל, ועל הדרך שומעים סיפורים ומוסיקה ומטיילים בסמטאות עם הדרכה צמודה. בתים עתיקים, שיהפכו בקרוב למרכזי מבקרים, מלאים בשיק שאותו מחפשים היום בכל שוק פשפשים או מיישנים אצל משפצי רהיטי:

 

צילומים: לימור קלר

 מנה ב"טעם הכפר" עולה 20 שקל. סיורים אצל עדנן כבישי 054-7890557

 במרכז: חוויית משחקים

בחולון נערכים לשבוע העיצוב, וכחלק מהפעילות ביקשו מחברת פיטרו (ריהוט משרדי, לא פיטרו הכט שיושבת בהרצליה פיתוח ואין לה קשר אליהם) להירתם וליצור תחנה מעניינת לביקור שנושאה "משחקים". החברה, שמייצרת את כל מוצריה במפעל הצמוד, הקימה ביחד עם המעצב טל גור מיצב אינטראקטיבי בחללי העבודה המדוגמים שלה. בכל אחד מהם פעילות אחרת: קשקוש על רהיטי קרטון, ציור על פתקאות משרדיות שמכסות קיר שלם, קוביות עץ, תיפוף על כלי הקשה בסביבה של רהיטי לבד סופגי רעשים ועוד. עד ה-20.4 אפשר להגיע לחנות ולהתנסות בחוויה כאילו הייתם במגרש משחקים. פיטרו, הסדנא 13 חולון

תזמורת כלי הקשה. מוזמנים לנגן ולהרעיש:

 

קיר הפתקים הענקי ובתוכו האיור הקטן שלי:

 

חדר שכולו, אבל כולו, קרטון:

צילום: ניצן הפנר

 כל הרצפה מכוסה כדורים צהובים:

 

צילומים: לימור קלר

 בדרום: שוק ופיסת היסטוריה

קשה להאמין שיש עדיין מי שלא שמע על טרנד הירידים שסוחף את מדינתנו הקטנה. הם היו פה קודם בקטן וכנראה יהיו תמיד, ומה שמאפיין אותם זו אווירת השוק באוויר הפתוח. בגן לאומי ממשית בדימונה יחכה לכם השוק הנבטי שמתעורר עם סוחרים אותנטיים, בעלי מלאכה, שטיחים, ענתיקות, דברי נחושת, תבלינים, דוכני אמנים, מתחם אדמה, מספר סיפורים ומשחקים. 21.4-16.4 החל מעשר בבוקר. גן לאומי ממשית, 08-6556478. על טרנד הירידים תוכלו לקרוא בשתי כתבות שלי, שהתפרסמו ב"אתר בניין דיור".

השוק בממשית:

צילום יח"צ

 עוד ביקור חווייתי ומעוצב תוכלו לשלב בקיבוץ שדה בוקר בנגב, שם פותח הצריף של פולה ודוד בן גוריון את הדלת לתערוכת צילומים "חזון הנגב בעין העדשה", שמספרת על חייו של ראש הממשלה הראשון ועל יחסו לנגב. חוץ מזה שמסקרן להציץ לביתו האמיתי של ראש הממשלה, וכמובן לקבל את הרטרו ישר לווריד, יוצג מופע אורקולי ב-17.4-16.4 בין 16:00-11:00. בשאר הזמן שווה להסתובב בצריף ולספוג מנת היסטוריה. הצריף פתוח מ-8:30 בבוקר גם בשישי וערב חג, ובשבתות וחגים מ-10:00. 08-6560469

 

לימור קלר | מעצבת פנים

הפוסט מתפרסם גם בקהילת העיצוב של בניין ודיור

בקרו אותי בפייסבוק, בבניין ודיור, באתר האישי www.lkdesign.co.il או ב-Pinterest

 

 

 

פשפשים לחג

שולחן חג מוטרף לערב החג כמיטב המסורת הווינטג'ית. פייר, לא הייתם מאמצים אחד כזה?

אין כמו פסח כדי לתהות על קנקנם של הכלים, הסרוויסים והסטים שיאכלסו את שולחן החג המשפחתי. אחרי שמלבנים את כל ההתלבטויות והמחלוקות הקשורות לחג, נשאר קצת זמן לחשוב על השולחן עצמו. באיזה שולחן נשתמש, איזו מפה תונח עליו, כמה אורחים יסבו אליו, איך נקשט אותו... גם אני רציתי שולחן חג, אבל מוטרף. לא כזה שישמש אותי ואת משפחתי בחג, אלא כזה שיכיל את אחד הטרנדים העיצוביים הלוהטים של הזמן האחרון – שוקי הפשפשים. אז החלטתי להכניס את השוק פנימה, על כל המשתמע ממנו.

ההודעה על מעבר חנות הווינטג' ברוקנט (בְּרוקָנְט בהולנדית: Second hand goods) לרשפון, שנחתה אצלי במייל באחד מסופי השבוע האחרונים, חיברה לי את כל הקצוות. חוץ מזה שהחנות קרובה יותר לבית מהחנות במתחם נוגה, ויש לצידה שפע חנייה, בניגוד לתמרונים שהיה צריך לעשות בתל אביב, הפריטים שמייבאות שרון ומיכל מהולנד יכולים להתאים בול לשולחן מחוץ לקופסה. דרישות המינימום היו שולחן, אור יום וכמובן רוח שוק. ידעתי שכשאגיע לשרון, כבר נסתדר.

 

שולחן הכתיבה המודולרי שמשמש את שרון בחנות הקטנה מורכב מפלטת עץ פריקה שמונחת על שתי שידות מגירות. הוא תאם את המחשבה שלי לעצב שולחן אחר, שונה, כשאפילו השולחן לא סטנדרטי. מצאנו את הצד המחוספס יותר של הפלטה, והלבשנו אותה ברשת לולים, שהיא עוד טרנד רותח במטבחים כפריים, ארונות, ויטרינות ועוד.

 

כשני מרכזי שולחן בחרנו מאזניים מסיביים ומכונת תפירה מתוצרת זינגר – שניהם עתיקים ויפהפיים כמיטב המסורת הפשפשית. כדי לא לחרוג מרוח השוק, הוספנו לימונים וזר פרחים.

 

מתברר שסלילי חוטים מכל סוג הם פריטי דקורציה שמופיעים ברבים מהמגזינים לעיצוב. לשרון ולמיכל יש פטיש סלילים בלתי מוסבר, וביתה של שרון, למשל, מלא בסלילים שמונחים כך סתם בסלסלות במקומות שונים בבית.

לכל סועד הנחנו צלחת אמאייל לבנה, ועליה קופסת פח ממבחר הקופסאות בחנות. הכי לא טריוויאלי לאכילה... כסכו"ם נבחרו חוטי סלילים קטנים, שגם הם יכולים להתאגד כמקבץ ולהתמקם בקערה יפה בבית.

ומה ישתו אורחי שולחן החג הקונספטואלי שלנו? ישירות מהסיפון או מהסיפולוקס האישי. אחד לכל אחד.

יש הבדל בין סיפון לסיפולוקס, הסבירה שרון. את הסיפונים אי אפשר לפתוח וכדי למלא אותם היה צריך לחזור למפעל, ואת הסיפולוקסים, אלה שגם ההורים שלנו קיבלו לחתונה, התאימו כבר לשימוש ביתי:

הוספנו לשולחן בקבוקי בית מרקחת גדולים וכלי אמאייל שונים, וקיבלנו שולחן שוק מושלם.

 

סוכריות HEMA הן ממתק מוכר בהולנד ונמכרות כך, עם הצנצנת. אצל שרון תמיד תמצאו אחת סגורה ושנייה פתוחה, לכיבוד:

כמו הרבה פריטים בשוקי פשפשים, שהיום איננו מכירים אבל פעם היה להם שימוש יעיל, כך הוא בקבוק הזכוכית הירקרק (משמאל). בתחתיתו פעור חור, ומסביבו, בצד הפנימי, מורחים דבש או ממרח מתוק, וכך נלכדים בו זבובים ודבורים:

שרון צוייג ומיכל עמיר מורבסקי הכירו בהולנד, כשהתגוררו שם עם משפחותיהן ושלחו את הילדים לבית הספר הבינלאומי שבו למדו ילדי הקהילה הישראלית. טיולי השווקים המשותפים שלהן, וגם ההבנה כי רוב פריטי הווינטג' בארץ נראים פחות או יותר אותו דבר, גרמו להן לאחד את אהבתן ולפתוח יחד עסק לפני כשנה, שיביא סוג של בשורה. בינתיים חזרה שרון הביתה, לארץ, ומיכל נשארה בהולנד, וכך הן מנהלות יחד את ברוקנט במין בינלאומיות כזאת – היא משם, תרה אחרי סחורה משובחת, וזו מפה, אחראית על החנות. מדי כמה זמן הן נפגשות שם, כדי לדוג יחד תוצרת "טרייה" (שרון: "היום כשאני נוסעת, זה רק לצורך העסק") או כאן, כדי להשתתף באירועי מכירות כמו הקולאז' האחרון של קרן שביט בגני התערוכה, שהצריך משתיהן עבודה אינטנסיבית.

במהלך השיחה בינינו הופתענו לגלות שלמדנו באותה שכבה בתיכון. החוויות שלקחנו איתנו היו אומנם שונות (היא בילתה בים עם החבר'ה, אצלי ראו בעיקר עשן עם הספרים), אבל אנחנו חולקות לא מעט מכרים קרובים.

וקצת על הדוגמנים שהשתתפו בשולחן החג שלנו:

כיסא תלמיד עתיק מעץ, נמוך מהרגיל – 699 שקל
כיסא עץ מרופד בבד ירוק – 540 שקל
שרפרף גבוה – 1,360 שקל
מכונת תפירה זינגר – 220 שקל
מאזני מתכת – 610 שקל
בקבוק תרופות ישן – 250 שקל
סיפונים וסיפולוקסים – 300-200 שקל
בקבוק זכוכית המשמש כלוכד זבובים ודבורים (יש לו חור בתחתית) – 130 שקל
סלילים של חוטי כותנה – מ-20 שקל ללבנים ועד 250 שקל לבומבסטיים
משקל תלוי לשקילה עד 500 ק"ג – 1,100 שקל
קופסאות פח צבעוניות - 100-40 שקל
צנצנת סוכריות HEMA - 135 שקל
רשת לולים – 10 שקלים למטר רץ בחנויות לחומרי בנייה

 שיהיה חג שמח!

 לימור קלר | מעצבת פנים

הפוסט מתפרסם גם בקהילת העיצוב של בניין ודיור

בקרו אותי בפייסבוק, בבניין ודיור, באתר האישי www.lkdesign.co.il או ב-Pinterest